בעיתוי מושלם, חגי האור בירושלים מתלכדים סביב הימים הקצרים ביותר בשנה. השנה חנוכה הקדים ויצר הפרדה, מותיר אותנו עם חג המולד בדצמבר. בארבע כבר חשוך וזה מעולה! אפשר לצאת מהצהרון ישר לסיבוב חגיגי ונהדר בעיר עתיקה אמיתית, עם חומה ושערים, מגדלים וצריחים, שוק חג מולד ועצים מקושטים, בית של סנטה קלאוס מקורי (בוגר בית הספר לסנטות של מישיגן!! העיר עם השם הכי יידישקייט :) והמון אווירה של חו"ל, ממש בלב המדינה. כל זה ועוד לחזור הביתה להשכבות בשעה סבירה. חלום.
השנה, לראשונה, מתקיים ברובע הנוצרי בירושלים שוק חג מולד פתוח וחגיגי, ברחבת השער החדש. יש עץ ענק, דוכנים ומוסיקה נעימה, קונדיטוריה עם קינוחים מטורפים שיוצר איברהים אבו סייר המקסים, סדנאות קרמיקה ארמנית, שני ברים חדשים ומגניבים שיגישו בנוסף לכל גם יין חם וחגיגי. הבית של סנטה במורד רחוב הפטריארכיה הלטינית, לא רחוק, ופתוח עד ה31.12, בכל ערב 17:00-20:00. הבית קטן,חם ונעים ועיסא, הסנטה הירושלמי, מארח למופת וללא עלות כלשהי! אבל תמיד שמח לקבל תרומות. הוא משמש כסנטה בבתי חולים לילדים, שם הוא עובד סביב השעון בדצמבר לשמח ולהביא מתנות. ברי מזל יוכלו לראותו רוכב על גמל ברחובות העיר הקדושה..
האם ידעתם שרב תושבי העיר הנוצרים בכלל חוגגים חג מולד ב6.1? זאת בגלל ההבדל בין לוחות השנה של המשתייכים לזרם הקתולי, ואלה האורתודוקסיים, שלוח השנה שלהם מאוחר ב13 ימים. כך חוגגת ירושלים כמה חגי מולד, והקישוטים נשארים תלויים זמן רב יותר. רווח נקי לנו :)
למה לצאת בכלל לחוות חג מולד? שאלה טובה. זה החג הכי מפורסם בעולם, והכי מזוהה עם תרבות המערב. חג שבמובנים רבים הומצא מחדש במאה השנים האחרונות במתכונתו הנוכחית, הצרכנית והראוותנית. קניות, סנטה קלאוס שלובש אדום (לא תאמינו למה, בחיי), רחובות מקושטים ועצי ענק ברחובות- כולם מן המאה האחרונה. הוא נשען על מסורות רבות של עמים קדומים שנחגגו בלילות של הימים הכי קצרים בשנה, חושך ואור, טוב ורע. כנראה שזה טבוע בכל בני האדם.. ועדיין יש בו משהו שמושך אותנו אל הרחובות בלילות הקרים והחשוכים. הבטחה של אנושיות מאחדת, של אור משמח, מגרש חשיכה. ולמאמינים הנוצרים זהו חג שיש בו הבטחה לגאולה, לניצחון של אור על חושך, של ערכי הטוב על הרע. כמו בחנוכה שלנו.
אני מוצאת את עצמי מתחברת איפשהו בין הצרכני והנוצץ, והאמונה השקטה והבוטחת. אור מסמל אצלי תקווה, וכל ארוע שמסוגל להפגיש יהודים, נוצרים ומוסלמים בעיר העתיקה ולהוציא מכולם קריאות שמחה והתרגשות אל מול האור- משמח אותי וממלא אותי תקווה למקום הזה, שהוא ירושלים. כשכולנו ספרנו לאחור מעשר, בערבית (שפת התושבים הנוצרים של הרובע הנוצרי) ואז נדהמנו מהדלקת העץ והזיקוקים- התרגשתי כמו ילדה.
שנרבה אור בעולם!
